קטגורית המיני והסופר-מיני צמחה בשנים האחרונות להפליא בארצנו.מכוניות המיני היום מציעות שפע של מרחב, כוח מנוע,ואבזור שלא יבייש גם מכוניות מדרגות גבוהות יותר.

קבוצת המכוניות הקטנות בארץ מתחלקת לשנים –

מכוניות המיני, ומכוניות הסופר מיני. ההבדלים בין התת-קבוצות הללו מורגשים בהחלט.

נתחיל מהקטנות ביותר-

מכוניות המיני : הקבוצה הזאת היום בארץ מונה מספר לא מבוטל של מכוניות.אלו המכוניות הקטנות והזולות ביותר הנמכרות היום בארץ. אך למרות זאת הן מציעות מרחב פנים מצויין (למרות נתוני מימדים זעירים ממש) אבזור ברמת הסטנדרט המקובל(ברוב המקרים) כמו תיבות הילוכים אוטומטיות, חלונות חשמל, כריות אוויר, ועוד אבזור תקני.

בשנה האחרונה התווספו למשפחת המיני בארץ מכוניות עירוניות קטנות במיוחד כמו פיג'ו 107, סוזוקי ספלאש, ויונדאי i10 . המכוניות הללו עונות להגדרה "מכונית מיני" בצורה הטובה ביותר. הן קטנטנות, נפח מנועיהן נע בין 1.0-1.2 ליטר. הן מציעות מימדים זעירים ממש – פתרון אידיאלי לעירוניים שביניכם, אך יחד עם זאת מסוגלות לספק רמת חיים נאותה עם אבזור תקני רב יחסית. יתרון נוסף של מכוניות אלה הוא המחיר- הן המכוניות הזולות ביותר הנמכרות היום בארץ ומחיריהן נעים בין 73,000 -85,000 ₪.

החיסרון של מכוניות המיני נובע דווקא מהיתרון הגדול- המחיר. הן אומנם זולות הן לרכישה והן לאחזקה, אך התחושה שהן מקנות לנהגיהן ונוסעיהן היא פשוטה ביותר. החל מאיכות החומרים המאוד פשוטה- פלסטיקים זולים למגע, איכות ההרכבה שלהם לא גבוהה גם היא, ובחלק מהדגמים התחושה של הפשטות באה לידי ביטוי גם באבזור תקני ברמה נמוכה. דוגמא לכך ניתן למצוא בחסכון בפלסטיקה בתוך הרכב אשר לעיתים מגיע ללא מכסה לתא הכפפות, או ללא חיפויי פלסטיק לדלתות- כלומר רוב הדלת הוא פח חשוף.

מכוניות המיני מתאימות בעיקר למחפשי מכוניות פשוטות, אשר רוצים לרכוש רכב חדש "מהניילונים" אבל התקציב העומד לרשותו נמוך יחסית. בנוסף המכוניות הללו הן פתרון מצויין לאנשי הכרך הגדול המחפשים רכב שישתחל בקלות לכל חניה בשל מימדיו הקטנטנים. בנוסף צריכת הדלק של מכוניות המיני היא המועטה ביותר בנמצא בשוק הרכב הישראלי, במיוחד בדגמים הקטנים ביותר בעלי מנוע ה1.0 ליטר.דבר זה גם גורם לזיהום סביבתי נמוך מאוד, ואכן זהו פרמטר חשוב בעידן בו מחירי הדלק מרקיעי שחקים , ונעשים מאמצים גדולים לחסוך בנוזל היקר...

רבות מיצרניות הרכב מציעות מכוניות קטנטנות שכאלו, אומנם לא כולם מיובאות ארצה.מכונית המיני הבולטת ביותר היום בשוק האירופאי היא הסמארט המיוצרת על-ידי מרצדס.מכוניות הסמארט מציפות את המטרופולינים הגדולים באירופה ונוחלות הצלחה רבה. ניתן לשער שרוב מכוניות המיני האחרות מנסות להתחקות אחרי הצלחתה של הסמארט , ומנסות לעשות זאת על-ידי הצעת מכוניות מתחרות בעלות יכולות דומות לאלו שמציעה הסמארט- הן במימדיה,והן בהיותה כה פשוטה וחסכונית.

המכוניות הבולטות הקבוצה זו בישראל הן:

יונדאי i10, ניסאן מייקרה, סוזוקי אלטו וסוזוקי ספלאש, פיאט פנדה ופיג'ו 107.

הקבוצה השניה המרכיבה את שוק המכוניות הקטנות בארץ היא קבוצת הסופר-מיני.מכוניות אלה מהוות קפיצת מדרגה יחסית קטנה לעומת מכוניות המיני הזעירות,הן מעין מכונית מיני "אקסטרה".

בשנים האחרונות חלה מגמת גדילה בקבוצה זו- במספר מובנים. ראשית- גודלן הפיזי של המכוניות-בשנים האחרונות ניתן לראות את ה"ניפוח" שעושות היצרניות לדגמיהן המוכרים- לדוגמא רנו קליאו. לפני מספר שנים היתה מכונית מיני קטנה, והיות היא כבר גדולה יותר מהמגאן מהדור הקודם. כך רוב מכוניות הסופר מיני עשו בשנים האחרונות(ואף ממשיכות לעשות) צעד לכיוון הקטגוריה הבאה- מכוניות משפחתיות (עליהן נרחיב בהמשך).

מכוניות הסופר מיני בארץ מתאפיינות כאמור במימדים בינוניים פלוס, דבר המשפיע על מרחב המחייה של באי הרכב, אשר נותן תחושה מרווחת וגדולה. בהתאם גם נפחי המנועים המוצעים כבר קרובים מאוד לקטגורית המשפחתיות- ונע בין 1.3 ליטר לקטנות שבחבורה, ל-1.6 ליטר למנופחות שבהן. ברוב מכוניות המיני הנמכרות בארץ האבזור הסטנדרטי המוצע הוא ברמה גבוהה- החל מאבזור בטיחות אשר כולל לרוב 6 כריות אוויר,מערכת בקרת יציבות(היצרנים השונים מכנים את המערכת הנ"ל כל אחד בצורה שונה –ESP,VSA,VSC ועוד..)וגם אבזור נוחות ופינוק הכולל 4 חלונות חשמליים, מיזוג אוויר(בחלק מהדגמים המפוארים ניתן אף למצוא בקרת אקלים אלקטרונית), ועד אבזור נוסף- הדבר משתנה מאוד בין היבואנים השונים והחברות השונות.

החיסרון העיקרי של חלק ניכר ממכוניות הסופר מיני הוא הקרבה המוגזמת שלהן למכוניות המשפחתיות- המציעות יותר ברוב הפרמטרים. הקרבה הזאת באה לידי ביטוי לא רק בגודלן והאבזור אותו ניתן למצוא במכוניות הסופר-מיני, אלא גם במחירים אשר נעים בין 100,000 ₪ לפשוטות והזולות שבחבורה, ועד ל112,000 ₪ ליקרות ביותר- מחיר כמעט צמוד למכוניות משפחתיות מקבוצת רישוי 2. זו כנראה הסיבה שרוב מכוניות הסופר מיני הנעות על כבישי ארצנו הן מרמות הגימור הנמוכות יותר, ולא אלה המציעות את אבזור הבטיחות והנוחות המקיפים ביותר.

אגב- עבור רבים בישראל נושא האמינות עומד בראש סדר העדיפויות (או במקום גבוה מאוד בו)חשוב לציין שברוב המקרים- בהכללה גסה ביותר- המכוניות מהתוצרת היפנית יהיו אמינות יותר, אך לא בהכרח.טיפ קטן- אם לא מפריע לכם לקנות את הרכב בגרסא ידנית (כן כן הנושא המקודש ביותר לנהג הישראלי- פרידה מהאוטומט שלו)- מומלץ ביותר לקנות את הרכבים האירופאים דווקא.התיבה הידנית תציע ביצועים עדיפים משמעותית מהגרסאות האוטומטיות- תאוצה מהירה יותר, צריכת דלק אפילו נמוכה יותר, וחשוב לא פחות- אמינות ואריכות ימים שגם היפניות יתקשו להציע.הדגמים האירופאים הידניים נחשבים מוצלחים מאוד(באירופה הגיר השולט הוא הידני דווקא)ואמינים. כך שאם לא מפריע לכם "לשבור מוסכמות", האופציה הידנית ראויה בהחלט.כך תוכלו ליהנות מרכב ברמה אירופאית גבוהה ביותר, בשילוב עם אמינות שלא נופלת מהתוצרת היפנית.

לסיכום:

קבוצת המכוניות הקטנות בישראל צוברת תאוצה בשנים האחרונות- הן בגלל התקדמות המכוניות עצמן- שאינן עוד קופסאות קטנות ולא נוחות שלא מסוגלות להתחרות ברכבים גדולים יותר- כעת הן מציעות נתונים שלא נופלים ממכוניות ב"ליגה" גבוהה יותר, ויחד עם זאת מציעות נוחות תמרון עירונית גבוהה ביותר בשילוב עם עלויות נמוכות- הן ברכישה והן באחזקה השוטפת. מכוניות המיני לדגמיהן השונים מומלצים בעיקר לאנשים שלא יוצאים לנסיעות ארוכות מחוץ לעיר לעיתים תכופות עקב נוחות הנסיעה הנמוכה שלהן, אך הן ישרתו נאמנה כל מי שחפץ במכונית קלילה קטנה וזריזה,וכזאת שלא תחייב את בעליה בהוצאות גבוהות- הן ברכישת הרכב, וחשוב לא פחות- אחזקתו השוטפת, אשר ההבדלים בין מכוניות המיני לרכב משפחתי ממוצע יכולים להיות גבוהים מהמצופה. זאת בגלל עלויות ביטוח בהבדלים גדולים, וכמובן- צריכת דלק נמוכה משמעותית, ועלויות חלפים וטיפולים אשר בד"כ זולים במידה ניכרת מרכב גדול.